הורים רבים שואלים כמה משלמים מזונות על 2 ילדים בתקווה לקבל מספר ברור. בפועל, אין בישראל מחירון קבוע למזונות ילדים, ואין סכום אחיד שמתאים לכל משפחה. גובה המזונות נקבע לפי נסיבות המקרה, ובין היתר לפי גיל הילדים, זמני השהות, הכנסות שני ההורים, הוצאות המדור והוצאות חריגות כמו חינוך ובריאות.
המשמעות היא שגם כאשר מדובר בשני ילדים, אי אפשר לחשב את הסכום רק לפי מספר הילדים. שתי משפחות עם שני ילדים יכולות להגיע לתוצאה שונה מאוד, בהתאם לפערי הכנסה, חלוקת הזמנים בין הבתים, הצרכים של הילדים וההוצאות בפועל.
- כמה משלמים מזונות על 2 ילדים? - בשורה התחתונה
- גובה המזונות לשני ילדים נקבע בהתאם לצרכיהם הבסיסיים, כגון מזון, חינוך, מגורים ובריאות.
- בית המשפט מתחשב בהכנסות ההורים, חלוקת זמני השהות והוצאות נוספות, כמו חוגים והוצאות רפואיות מיוחדות.
- במקרים של משמורת משותפת, סכום המזונות עשוי להיות נמוך יותר, בשל חלוקת ההוצאות בין ההורים.
- ליווי עורך דין מומחה מבטיח קביעת מזונות הוגנת, תוך שמירה על זכויות ההורים וטובת הילדים.
איך מחשבים מזונות על 2 ילדים בפועל?
המסגרת הבסיסית היא שלשני ההורים יש חובה לדאוג לצורכי ילדיהם הקטינים. כל זכות מציינים שהחוק בישראל מחייב הורה לדאוג לצורכי ילדיו הקטינים, ובמשפחות שבהן ההורים חיים בנפרד, שני ההורים נושאים במזונות הילדים בהתאם להסכמה או לפי החלטת הערכאה המוסמכת.
החישוב מבוסס בדרך כלל על כמה שכבות שונות:
- צרכים בסיסיים של הילדים
- הוצאות דיור ומדור
- הוצאות חינוך
- הוצאות רפואיות
- הוצאות חריגות נוספות
- חלוקת זמני השהות
- גובה ההכנסה של כל אחד מההורים
לכן השאלה הנכונה היא לא רק “כמה משלמים”, אלא “לפי אילו נתונים יחשבו את המזונות במקרה שלי”.
- ליווי משפטי אישי בתהליך קביעת מזונות
- מומחיות בניהול משא ומתן וגיבוש הסכמים
- ליווי משפטי מקיף, מותאם לצרכי הלקוח
- ייצוג משפטי מלא בתיקי מזונות
אילו רכיבים נכנסים לחישוב המזונות?
מזונות שוטפים
אלו הצרכים היומיומיים של הילדים, כמו מזון, ביגוד, ציוד בסיסי והוצאות שגרתיות.
מדור
מדור הוא רכיב הדיור של הילדים, והוא כולל בדרך כלל השתתפות בעלות מגורים כמו שכירות, משכנתא והוצאות נלוות.
הוצאות חריגות
אלו הוצאות שאינן חלק מהשגרה החודשית הבסיסית, למשל חוגים, קייטנות, טיפולים רפואיים, טיפולים רגשיים, משקפיים, שיעורים פרטיים וצהרון.
- מזונות ילדים הם זכות של הילד ולא של ההורה. לכן, גם הסכמה בין ההורים צריכה להתחשב בטובת הילד ובצרכיו.
איך גיל הילדים משפיע על גובה המזונות?
גיל הילדים הוא אחד המשתנים החשובים ביותר. גם העמוד הקיים מציין שילדים עד גיל 6 נבחנים אחרת לעומת ילדים מעל גיל 6, וזה כיוון נכון. עם זאת, כדאי לנסח את זה בצורה מדויקת וזהירה יותר, בלי ליצור רושם שיש כלל טכני אחד ויחיד.
מזונות ילדים מושפעים בין היתר מחלוקת זמני השהות ומפערי השכר בין ההורים. לכן החישוב משתנה לפי קבוצת גיל, אך אינו נקבע רק לפי הגיל לבדו.
| גיל הילדים | מה חשוב לדעת |
|---|---|
| עד גיל 6 | יש רגישות משפטית גבוהה יותר ולא נכון להציג נוסחה קשיחה |
| גיל 6 עד 18 | בוחנים גם את ההכנסות וגם את זמני השהות |
| מעל גיל 18 | במקרים מסוימים עשוי להיות חיוב מופחת בהתאם לנסיבות |
גורמים נוספים המשפיעים על גובה תשלום מזונות על 2 ילדים
- סכום צרכי הילד: הסכום שצריך הילד לצורך חיי היום יום הוא נושא שיקבל תשומת לב כשהסכום מתבסס על רמת החיים לה הורגלו הילדים לפני הגירושים
- הכנסת כל הורה : בבית המשפט לענייני משפחה תהיה התייחסות לגובה ההכנסה של כל אחד מההורים וזאת לאחר הגעת הילד לגיל 6.
- זמני שהות: בית המשפט לענייני משפחה יתייחס לזמן בו הילדים נמצאים עם כל אחד מההורים ובהתאם לכך יקבע את תשלום המזונות.
באותו נושא | כמה משלמים מזונות על 3 ילדים >>
מה קורה במשמורת משותפת או בזמני שהות רחבים?
כאשר שני ההורים משתכרים באופן דומה והילדים שוהים אצל כל אחד מהם בהיקף רחב, ייתכן שהחלוקה תהיה מאוזנת יותר. כאשר יש פערי שכר משמעותיים, או כאשר אחד ההורים נושא בפועל ביותר הוצאות, הסכום יכול להשתנות בהתאם.
מה נחשב צרכים בסיסיים של הילדים?
צרכים בסיסיים כוללים בדרך כלל מזון, ביגוד, הנעלה, מוצרי היגיינה, צרכים שוטפים בבית, ולעיתים גם חלק מהוצאות השגרה של המסגרת החינוכית. מעבר לכך, יש רכיבים נוספים שלא תמיד נכנסים לסכום הבסיסי, כמו מדור ומחציות.
"מזונות על 2 ילדים לא נקבעים לפי מחירון קבוע, אלא לפי גיל הילדים, זמני השהות והיכולת הכלכלית של שני ההורים."
בית משפט לענייני משפחה מול בית הדין הרבני
נושא שמדובר לא פעם בכל הקשור לפרידה וגירושים הוא בית המשפט בו מתנהל התהליך. כל אחד מבני הזוג רשאי לפתוח תיק גירושים כאשר האפשרויות הן לעשות זאת בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. כל אחד מהצדדים יכול לגשת למקום המועדף עליו כאשר המקום הראשון בו נפתח התיק הוא המקום בו יקבעו תשלומי המזונות.
מתי לא משלמים מזונות? | קראו >>
בית דין רבני
בכל הנוגע לענייני מזונות, בשנת 2017 קבע בית המשפט העליון בתיק 919/15 כי חובת המזונות לילדים מגיל 6 ועד גיל 15 ייקבע בהתחשב ביכולות הכלכליות של שני ההורים, בכפוף לזמני השהות, והחובה לא תחול באופן אוטומטי רק על האב. פסק דין זה קובע כי הנטל הכלכלי לילדים חל על שני ההורים ולכן ההחלטה בנוגע לתשלום המזונות יכולה להשפיע על שני הצדדים.
נקודה שיש לציין היא שבית המשפט לא חייב להביא בחשבון את פערי השכר או את זמני השהות במקרה של ילדים מתחת לגיל 6.
בית דין רבני
כאשר התיק מתנהל בבית הדין הרבני, העול על מזונות הילדים חל על האב בלבד וזאת עד לגיל 18. גם במקרה זה ישנן הלכות אשר מתייחסות לתשלום מזונות לילדים עד גיל 6 ולמזונות ילדים מעבר לגיל 6.
לרוב, מזונות לכל ילד מתחת לגיל 6 יהיה לכל הפחות 1,600 שקלים ולכך יתווספו מדור ומחצית מההוצאות החריגות כמו לימודים, בריאות וכו' – הוצאות שאינן מושפעות מחלוקת זמני השהיה של הילדים עם מי מההורים (נקרא ״מחציות״).
על פי ההלכה, על האב לשלם מדור רק על הזמן בו הילדים לא בחזקתו. עוד נקודה שיש להכיר בה היא שבמקרים חריגים של הכנסה נמוכה יכול בית המשפט הרבני לקבוע סכום בסיסי נמוך מהנאמר.
מתי מומלץ לפנות לעורך דין?
- כשיש מחלוקת על גובה המזונות
- כשיש פערי הכנסה לא שקופים
- כשאחד ההורים עצמאי או בעל עסק
- כשיש ויכוח על זמני שהות
- כשיש הוצאות חריגות משמעותיות
- כשיש חשש להסכמה מהירה שתפגע בך בהמשך
- כשצריך להחליט איפה לפתוח את ההליך
במקרים כאלה, עורך דין לא רק “מגיש תביעה”. הוא בודק את התמונה הכלכלית, מזהה סיכונים, ומונע טעויות שקשה לתקן אחר כך.
