חלוקת ירושה בין אחים – מה כבר יכול להשתבש?!
מערכות יחסים בין אחים הן לא פעם מורכבות מכל מיני סיבות. לאחר פטירת הורה, המורכבות יכולה להפוך למשבר של ממש בשל סכסוכי ירושה. למרות שהחוק בישראל קובע איך אמור להתחלק העיזבון של אדם בין ילדיו, פעמים רבות סכסוכי אחים בנוגע לירושה מגיעים לפתחו של בית המשפט שנדרש להכריע בין הניצים.
על פי החוק בישראל כאשר אדם נפטר העיזבון של מתחלק ליורשיו על פי צוואה, או ליורשיו על פי דין, בהיעדרה.
חוק הירושה קובע כמה מהעיזבון יחולק לכל אחד מהיורשים בהתאם לקרבת הדם – לבן הזוג מחצית מהעיזבון, ולילדים חלוקה שווה בשווה של המחצית השנייה.
כאשר ישנה צוואה, ירושת העיזבון אמורה להתחלק על פי רצונו של הנפטר, כפי שהביע אותה בצוואתו. אך מה קורה אם אחד הילדים טוען שמגיע לו נתח גדול יותר מהירושה? לא מעט מקרים כאלה מגיעים לבית המשפט, וההכרעה לא תמיד קלה.
להיוועצות פרטנית עם עו"ד לענייני ירושה >>>
מלחמה על דירה בתל אביב
פסק דין שניתן בשנת 2023 עוסק בשישה אחים שהוריהם נפטרו. האב נפטר ראשון והותיר אחריו דירה בתל אביב. בהיעדר צוואה, הזכויות על הדירה נחלקו לפי חוק הירושה: האם קיבלה 50% מחלקו של האב בדירה, ו-6 הילדים התחלקו שווה בשווה ב-25% האחוז הנותרים, כלומר, כל אחד קיבל זכויות על 1/24 מהדירה.
לאחר פטירה האם, הגישו 5 אחים בקשה למתן צו קיום צוואה שהאם ערכה שנים רבות לפני מותה, ולפיה יש לחלק את הזכויות בדירה שווה בשווה בין האחים. באותו יום ממש הגיש האח השישי בקשה למתן צו קיום צוואה אחרונה שהאם ערכה, שנחתמה שנים רבות אחרי הצוואה אותה ביקשו האחים לקיים.
לפי הצוואה שהבן הגיש, האם ביקשה להוריש לו 75% מזכויותיה על הדירה (כלומר, 75% מתוך ה-50% שהיו בידיה), ואת 25% הנותרים מזכויותיה על הדירה ביקשה לחלק באופן שווה בשווה בין 5 האחים הנותרים.
הסיפור מסתבך
כדי לסבך עוד יותר את העניינים, התברר כי האח המועדף חתם על הסכם עם אחד מ-5 אחיו (בשם כל האחים) ובו הסכים שהוא יירש כשליש מסכום מכירתה של הדירה, ואילו אחיו יתחלקו שווה בשווה בשני השליש הנותרים, ובכך תתבטל הצוואה האחרונה של האם, כך על פי ההסכם.
הסכם זה נחתם אחרי שהגישו את הבקשה למתן צו לקיום הצוואה הראשונה של האם, ולפיכך האחים חזרו בהם מהבקשה לקיים את הצוואה הראשונה, וביקשו שבית משפט יחייב את האח לקיים את ההסכם שחתם איתם ובכך יסתיים הסכסוך.
האח, מצדו, הגיש תביעה להגדלת חלקו בירושה. לפי טענתו, האם הייתה הבעלים של 75% מהדירה, ולא רק 50% משום שלפי חוק היא מראש הייתה בעלים של מחצית הדירה, ובנוסף, לאחר פטירה האב, ירשה מחצית מהחצי שלו, כך שסך הכול היו ברשותה 75%. האחים טענו כנגד שהאם מעולם לא רשמה על שמה את זכויותיה בעיזבון של בעלה, ולכן חלקה בדירה הוא רק 50%, ומתוך זה יש לחשב את ירושת האחים.
איך מכריעים?
בית המשפט בחן את הצוואות של האם, את ההסכם בין האחים ואת טענות הצדדים. תחילה ניסה להביא לפשרה בין הצדדים.
פעמים רבות בית המשפט מעדיף לעודד פשרה אשר מקרבת בין הניצים, מקצרת הליכים משפטיים, ומגבירה את הסיכוי לשלום אמיתי בין הצדדים.
במקרה הנדון, לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע לפשרה בית המשפט החליט לדחות הן את תביעת האח המועדף לנתח ירושה גדול יותר והן את תביעת האחים לכפיית ההסכם עם האח על חלוקה שונה ממה שכתוב בצוואה. בסופו של דבר, העיזבון של האם התחלק בין האחים בהתאם לצוואתה האחרונה, ובהתאם להיותה רשומה כבעלים רק של מחצית מהדירה ולא יותר מכך.
איך אפשר למנוע סכסוכי אחים
המקרה הנזכר לעיל מחדד את הצורך לשים לב לשתי נקודות חשובות בנושא צוואות וירושות.
האחת היא החשיבות הגדולה למימוש ירושה ורישום של זכויות בהתאם לירושה זמן סביר לאחר שניתן צו קיום צוואה, או צו ירושה על ידי הרשם.
כל עוד לא נרשמו הזכויות, יש פתח לוויכוחים, כפי שקרה במקרה הנ"ל משום שהאם לא רשמה את מלוא זכויותיה על הדירה אותם ירשה מבעלה לאחר מותו.
הנקודה השנייה היא למעשה מסר למי שעורך צוואה: חשוב מאוד לכתוב את הצוואה בצורה ברורה ובהירה, שתמנע סכסוכים עתידיים בין הילדים. עריכת צוואה אינה עניין פעוט, וכמו שראינו, היא יכולה לעורר התנגדויות ומריבות בין הילדים. כדי למנוע זאת, מומלץ לפנות לעורך דין עם מומחיות בצוואות ולערוך צוואה שאינה משתמעת לשני פנים.
