כל מה שחשוב לדעת על מזונות ילדים
לפי חוק מזונות ילדים, הורה מחויב לספק את צרכי ילדיו ולשלם את הוצאות מחייתו, בין אם הוא חי עם הילד בביתו ובין אם לא, בין אם הוא נשוי לאם ובין אם לא.
כאשר ההורים אינם חיים יחד, יש צורך לחלק ביניהם את הוצאות הילדים ולהחליט מה גובה מזונות הילדים שעל כל אחד מהם לשאת. תשלום המזונות נקבע על פי הנסיבות: כמה זמן כל הורה שוהה עם הילדים, פערי השכר בין ההורים וכן אם ישנם צרכים מיוחדים של הילדים או נסיבות חיים מיוחדות.
עם זאת, עבור ילדים מתחת גיל 6 חובת המזונות מוטלת רק על האב. לכן ישנה התייחסות שונה לילדים מתחת גיל 6 ומעל. ההורים יכולים להגיע בהסכמה להסכם מזונות, אותו בית משפט יאשר אם יתרשם שהוא מתחשב בצרכי הילדים. אם אין הסכמה בין ההורים, ככל הנראה תוגש תביעת מזונות ע"י עו"ד לענייני משפחה שמייצג את ההורה התובע, ואז בית המשפט יחליט מי ישלם מזונות ואיזה סכום בדיוק.
טיפים להורים הנמצאים בתהליך קביעת דמי מזונות
בהתבסס על הדין הישראלי העדכני, הנה כמה טיפים חשובים להורים הנמצאים בתהליך קביעת דמי מזונות:
- 1. היכרות עם החוק: בישראל, חוק המזונות מבוסס על הדין האישי, אך חלו שינויים משמעותיים בפסיקה. מאז 2017, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון (בע"מ 919/15), יש נטייה לחלוקה שוויונית יותר של נטל המזונות בין שני ההורים. גם עבור ילדים מתחת לגיל 6. בתי המשפט מתחשבים ביכולות הכלכליות של שני ההורים וזמני השהות עם הילדים.
- 2. תיעוד הוצאות: נהלו רישום מדויק של כל ההוצאות הקשורות לילדים. בתי המשפט בישראל מתחשבים ברמת החיים אליה הורגלו הילדים טרם הפירוד.
- 3. הערכת צרכים: הדין הישראלי מבחין בין "צרכים הכרחיים" וצרכים נוספים של הילד. הכינו רשימה מפורטת של שני סוגי הצרכים.
- 4. התחשבות בהכנסות: בתי המשפט מתחשבים בהכנסות של שני ההורים. הכינו תיעוד מלא של כל מקורות ההכנסה שלכם, כולל משכורת, קצבאות, ונכסים מניבים.
- 5. זמני שהות: לפי הפסיקה העדכנית, זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים משפיעים באופן משמעותי על גובה המזונות. תעדו את חלוקת הזמן בפועל.
- 6. גמישות: היו מוכנים לשינויים. הדין הישראלי מכיר באפשרות לשינוי גובה המזונות בעקבות שינוי נסיבות מהותי.
- 7. שיתוף פעולה: נסו להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט. בתי המשפט בישראל מעודדים הסכמים בין הורים ויאשרו אותם אם הם סבירים ומשרתים את טובת הילד.
- 8. ייעוץ משפטי: התייעצו עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה בישראל. הם יכולים לסייע בהבנת הפסיקה העדכנית ובניהול המשא ומתן.
- 9. מנגנון עדכון: שקלו לכלול בהסכם מנגנון לעדכון אוטומטי של סכום המזונות, למשל הצמדה למדד או לשכר הממוצע במשק, כפי שמקובל בישראל.
- 10. הכרת זכויות נוספות: זכרו שבישראל יש זכויות נוספות כמו קצבת ילדים מביטוח לאומי, שיכולות להשפיע על חישוב המזונות.
דעו כי המטרה העיקרית של דיני המזונות בישראל היא להבטיח את טובת הילד, תוך שמירה על שוויון והוגנות בין ההורים. גישה עניינית והתמקדות בצרכי הילד, לצד הבנה של הפסיקה העדכנית, יכולות לסייע בהגעה להסדר הוגן ומאוזן.
מזונות ילד מתחת לגיל 6
החוק העברי רואה באב כאחראי היחיד על מזונות ילדים. במשך שנים רבות תפיסה זו שלטה גם בבתי המשפט לענייני משפחה ולא רק בבתי הדין הרבניים, ובמיוחד בכל הנוגע לילדים עד גיל 6. תפיסה זו אף הביאה למצבי אבסורד, בהם גם כשהאב מחזיק בילדים במשמורת מלאה או חלקית, הוא משלם מזונות בגינם לאם. בבתי דין רבניים תפיסה זו עדיין מקובלת אבל בבתי משפט לענייני משפחה כיום ישנו שינוי מסוים.
בתי המשפט יגלו התחשבות בחלוקת זמני השהות, גם אם עדיין יש נטייה מתחת לגיל 6 לראות באב אחראי על המזונות, בהתאם לחוק העברי. בית המשפט יעריך את גובה צרכי הילד עבור כלכלה, מזון והיגיינה, ביגוד, בריאות, צעצועים, והוצאות שונות. לרוב ידובר על סכום מזונות לילד שנע בין 1,200 ל-1,600 ₪, לא כולל מדור ולא כולל התחשבות בחלוקה של זמני השהות.
במקרה של מזונות במשמורת משותפת על ילד מתחת גיל 6, אם הילד שוהה מחצית מהזמן אצל אביו, ואביו מממן עבורו צרכים אלה בעת שהוא שוהה עמו, הרי שתשלום המזונות לאם יהיה מופחת כי האב נושא באופן ישיר במזונות הילד כאשר הוא שוהה אצלו. כיום בתי המשפט ככלל אינם מתחשבים ביכולת ההשתכרות של האם בילדים מתחת גיל 6, אלא בעיקר בוחנים את גובה ההוצאות וזמני השהות.
** חשוב לדעת כי יש אפשרות לפנות לביטוח לאומי במקרה של סרבנות תשלום מזונות או קשיים כלכליים שמונעים מבן/בת הזוג לשלם את המזונות. לפרטים נוספים כנסו למאמר מזונות ילדים מביטוח לאומי >>
מזונות לילד מגיל 6 ומעלה
המזונות לילדים מגיל 6 כיום בבתי המשפט לענייני משפחה ככלל כבר אינם חלים על האב בלבד, אם כי עדיין יש נטייה לראות בו אחראי על כלכלת הילדים. השופט יבדוק כל מקרה לגופו. הוא יבחן את זמני השהייה, כלומר, חלוקת הזמן שבו כל הורה שוהה עם הילדים, וכן את השכר של כל אחד מההורים.
בפסיקה יהיה ניסיון להביא למצב של איזון משאבים כך שלא יהיו פערי שכר גבוהים והילדים יזכו לבתים דומים מבחינת תנאי המחיה בהם. בכך יש חידוש לעומת ילדים מתחת גיל 6, שאצלם לא נלקחת בחשבון הכנסת האם. מגיל 6 ומעלה בית המשפט בודק גם את ההכנסות של האם, וקובע בהתאם את גובה המזונות.
חישוב מזונות
חישוב מזונות במשמורת משותפת שונה מחישוב מזונות במשמורת מלאה במקרים בהם המשמורת משקפת את חלוקת זמני השהות בין ההורים.
כיום, הגדרת המשמורת אינה מהותית ובית המשפט מסתכל על חלוקת זמני השהות בפועל. זאת משום שישנם מקרים שבהם הוגדרה משמורת משותפת למרות שהילדים נמצאים רוב מוחלט של הזמן אצל הורה אחד. כאשר ההורים חולקים באופן שווה את זמני השהות, חישוב המזונות לילדים מגיל 6 יתחשבו בפערי השכר בין ההורים.
יהיו אפילו מקרים בהם האם תצטרך לשלם מזונות לאב, אם מדובר באישה שמרוויחה משכורת גבוהה, ושהילדים שוהים עם האב מחצית מהזמן או יותר. עם זאת, שכר האישה אינו נלקח בחשבון בעת חישוב מזונות לילדים מתחת גיל 6, שכן האחריות למזונות ילדים בגיל זה נחשבת של האב בלבד.
מצד שני, כן יתחשבו בזמני השהות, גם כאשר מדובר בילדים צעירים, משום שכשהילדים אצל האב הוא נושא במזונותיהם באופן ישיר, ולכן צריך לשלם פחות מזונות (רק עבור הזמן שהילדים אצל האם).
הפחתת מזונות לאחר גיל 15
הדין היהודי קובע שעל האב לכלכל את הילדים עד גיל 15, ואילו בין גיל 15 ל-18 חובתו היא מדין צדקה. המשמעות היא שבמקרים מסוימים אפשר לבקש הפחתה במזונות כשהילדים מגיעים קרוב לגיל 15.
הפחתה אפשרית אם יש שינוי מהותי בנסיבות, למשל, אם האב פשט את הרגל, וכן אם ניתן להראות כי צרכי הילדים פחתו מההוצאות שהיו להם בגילאים הצעירים, כאשר היו תשלומים למעון, מטפלת, חיתולים, צהרונים וכולי. בגיל 15 ההוצאות לעתים מופחתות, אם כי, גיל ההתבגרות מביא איתו הוצאות אחרות שלעתים אף הן גבוהות, כמו חוגים, שיעורים פרטיים, ביגוד יקר יותר, יציאות, ועוד. לכן, כל מקרה נידון לגופו והפחתה בגיל זה אינה מובטחת.
כנסו לפרטים נוספים על עורך דין למזונות >>
מזונות ילדים מעל גיל 18
חוק מזונות ילדים קובע כי יש לשלם מזונות ילדים עד גיל 18. עם זאת, כל עוד הילדים בשירות חובה בצה"ל או בשירות לאומי תשלום המזונות נמשך, אך בסכום מופחת ולרוב יוחלט על שליש מגובה המזונות שהיו עד גיל 18, שישולמו עד גיל 21.
כיוון שמעמדם של מזונות מעל גיל 18 שונה ממזונות מתחת גיל 18, הם גם משולמים אחרת: החוק קובע שהם לא חייבים לעבור לידי ההורה, אלא יכולים להיות משולמים ישירות לילד. זאת כמובן אם אין הסכם מזונות מאושר שאומר אחרת.
מזונות ילדים בעלי צרכים מיוחדים
מזונות ילדים בעלי צרכים מיוחדים הם נושא מורכב ורגיש בדין הישראלי. בתי המשפט מכירים בכך שילדים אלה זקוקים לתמיכה נרחבת יותר, הן כלכלית והן בטיפול היומיומי. כשקובעים את גובה המזונות, הפסיקה מתחשבת במגוון רחב של צרכים, כולל טיפולים רפואיים מיוחדים, תרופות, ציוד רפואי, טיפולים פרא-רפואיים, חינוך מותאם וסיוע נוסף בבית. בדרך כלל, הסכומים שנפסקים גבוהים יותר מאשר במקרים רגילים, כדי לכסות את ההוצאות הנוספות הכרוכות בטיפול בילד בעל צרכים מיוחדים.
בית המשפט בוחן את היכולת הכלכלית של שני ההורים ומנסה לחלק את האחריות באופן הוגן, תוך התחשבות במצבם הכלכלי. לעתים, זה עשוי לדרוש מאמץ כלכלי משמעותי משני הצדדים. השופטים עשויים לקבוע חלוקה ספציפית של האחריות לטיפולים והוצאות שונות בין ההורים, מעבר לסכום הבסיסי של המזונות. חשוב לציין שהצרכים של ילדים אלה עשויים להשתנות לאורך הזמן, ולכן בתי המשפט עשויים לקבוע מנגנון להערכה מחדש של המזונות מעת לעת.
בנוסף, הפסיקה הישראלית מתחשבת בקצבאות או הטבות ממשלתיות שהמשפחה מקבלת עבור הילד, וכן בהסדרי הראיה וזמני השהות. במקרים רבים, השופטים נעזרים בחוות דעת של מומחים כמו רופאים, פסיכולוגים או עובדים סוציאליים כדי להעריך נכון את צרכי הילד. בניגוד למזונות רגילים, במקרה של ילדים בעלי צרכים מיוחדים, החובה לספק מזונות עשויה להימשך גם אחרי שהילד מגיע לבגרות, מעבר לגיל 18 או 21, תלוי במצבו וביכולתו לדאוג לעצמו.
חשוב להבין שכל מקרה הוא ייחודי, והשופטים משתדלים להיות גמישים בפסיקותיהם על מנת להתאים את ההחלטה לצרכים המיוחדים של כל ילד ומשפחה. גמישות זו מתבטאת בהתאמת פסק הדין לנסיבות הספציפיות של כל משפחה ולצרכים הייחודיים של הילד. המטרה העיקרית היא להבטיח את טובתו של הילד ולוודא שהוא מקבל את כל התמיכה הנדרשת לו, תוך איזון בין צרכיו לבין יכולותיהם של ההורים.
גובה מזונות ילדים
מי שמגיש תביעת מזונות ילדים בוודאי ירצה לדעת מראש כמה הוא יכול לקבל. אלא שאין כיום סכום מוסכם שנחשב לסכום מינימום מזונות לילד, כמו שגם אין סכום מקסימום.
יש מקרים שבהם גובה מזונות יהיה אפס, למשל כשמדובר במזונות ילדים במשמורת משותפת, כאשר שני ההורים משתכרים שכר דומה, הילדים נמצאים אצל כל אחד מההורים זמן שווה, וכל הורה שותף במחצית מההוצאות השוטפות על חינוך, ביגוד, בריאות וכו'. במקרה כזה, מזונות הילד למעשה משולמים כהוצאות ישירות עליו, ואין הצדקה להעברת סכום כסף של מזונות מהורה אחד לאחר.
מצד שני, הדבר תלוי גם ברמת החיים טרם הפרידה, ולפוטנציאל ההשתכרות של כל אחד מההורים. ישנו טווח מינימלי בדרך כלל של מזונות ילדים שמדבר על בין 1,200 ל-1,600 ₪ לילד בבית משפט לענייני משפחה, ולרוב סכום נמוך יותר בבית דין רבני. אלה מזונות על ילד אחד.
אבל אם השאלה היא, כמה משלמים מזונות על 3 ילדים, התשובה יכולה אולי לבלבל: כאשר ישנם מספר ילדים, הסכום אינו מכפלה פשוטה במספר הילדים, אלא פחות מכך. למשל, אם מזונות על ילד אחד נקבעו ל-1400, אז לשלושה ילדים זה יכול להיות פחות מ-4000.
עם זאת, בסופו של דבר, יש להדגיש שהמספרים כאן הם רק דוגמאות ולא נכון יהיה לדבר על סכומים מדויקים, לא של מינימום ולא של מקסימום, במנותק מהנסיבות של המקרה הפרטי המדובר. כל מקרה לגופו, וכל שופט או דיין מחליט אחרת בהתאם לתיק שלפניו שמפרט את הכנסות ההורים, את נסיבות החיים, את רמת החיים שבה חיו הילדים לפני הפרידה, את חלוקת הזמנים בין ההורים ועוד.
מזונות ילדים – שאלות נפוצות
בדין הישראלי העדכני, קיימת אפשרות לשנות את סכום דמי המזונות לאחר קביעתם הראשונית. התנאי המרכזי לכך הוא הוכחת "שינוי נסיבות מהותי" המצדיק את עדכון הסכום. שינויים כאלה יכולים לכלול מגוון רחב של מצבים, כגון שינוי משמעותי בהכנסות אחד ההורים, שינוי בצרכי הילדים עם התבגרותם, שינוי בהסדרי המשמורת או זמני השהות, או שינוי במצב הבריאותי של ההורים או הילדים. יחד עם זאת זכרו שמדובר ב"שינוי נסיבות מהותי" וכאלה לא מתרחשים לעיתים קרובות, אם בכלל. ככלל, בתי המשפט מעדיפים לקיים את ההסכמים לאורך זמן ממושך ככל הניתן, כל עוד מובטחת טובת הילדים.
על ההורה המבקש את השינוי להגיש בקשה מנומקת לבית המשפט ולהוכיח את קיומו של השינוי המהותי. בית המשפט יבחן בקפידה את הנסיבות החדשות ויחליט האם יש מקום לעדכן את סכום המזונות, כאשר ההחלטה תתבסס על העקרונות שנקבעו בפסיקת בע"מ 919/15.
חשוב לציין כי לא כל שינוי יוביל בהכרח לעדכון הסכום, אלא רק שינויים משמעותיים שיש בהם כדי להשפיע באופן מהותי על יכולתו הכלכלית של ההורה המשלם או על צרכי הילדים. בית המשפט ישקול את טובת הילד כשיקול מרכזי בהחלטתו.
במקרה שההורה המשלם אינו עומד בתשלומי המזונות, הדין הישראלי העדכני מספק מספר אפשרויות: ההורה המקבל יכול לפנות להוצאה לפועל לצורך אכיפת התשלום, כולל אפשרות לעיקול נכסים או משכורת של ההורה החייב. במקרים מסוימים, ניתן לפנות לביטוח הלאומי לקבלת דמי מזונות זמניים. אי תשלום מזונות עלול להוביל לסנקציות נוספות כגון עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה או אף מאסר במקרים חמורים. חשוב לציין כי בתי המשפט מתייחסים בחומרה לאי תשלום מזונות ומעודדים פתרונות שיבטיחו את טובת הילד. במקרים של קשיים כלכליים אמיתיים, ההורה החייב יכול לפנות לבית המשפט בבקשה להפחתת סכום המזונות.
בהכנה לתהליך משפטי בענייני מזונות ילדים בישראל, נדרשים מספר מסמכים: יש להציג תלושי שכר או דו"חות הכנסה מעודכנים של שני ההורים, כולל מקורות הכנסה נוספים כגון קצבאות או הכנסות מנכסים. דרושים גם דפי חשבון בנק מהחודשים האחרונים. יש לספק פירוט מלא של הוצאות הילדים, כולל חינוך, בריאות, ביגוד, מזון וחוגים. מסמכים המעידים על נכסים, חובות והתחייבויות פיננסיות של ההורים נדרשים גם כן. במקרה של צרכים מיוחדים של הילדים, יש להציג מסמכים רפואיים או חינוכיים רלוונטיים. הסכמי גירושים או הסכמי משמורת קודמים, אם קיימים, צריכים להיות מוגשים. לבסוף, יש להכין תצהיר מפורט המתאר את המצב המשפחתי והכלכלי הנוכחי.
בית המשפט מתבסס על העקרונות שנקבעו בפסיקת בע"מ 919/15 משנת 2017. לפי פסיקה זו, החיוב במזונות אינו מגדרי ומוטל על שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית היחסית ולחלוקת זמני השהות עם הילדים.
בית המשפט בוחן מספר גורמים מרכזיים: הכנסות שני ההורים מכל המקורות, הוצאות הילדים (כולל מזון, ביגוד, חינוך, בריאות וכו'), הסדרי המשמורת וזמני השהות של הילדים עם כל הורה, וההוצאות הישירות שכל הורה מוציא על הילדים. השופטים מתחשבים גם בצרכים המיוחדים של הילדים, אם ישנם, ובגילם. הם בוחנים את רמת החיים אליה הורגלו הילדים טרם הפירוד ומנסים לשמור על יציבות ככל האפשר.
בית המשפט מחשב את סך ההוצאות הנדרשות לילדים ומחלק אותן בין ההורים באופן יחסי להכנסותיהם, תוך התחשבות בזמני השהות והוצאות ישירות. המטרה היא להגיע לחלוקה הוגנת שתבטיח את טובת הילדים ותאפשר לשני ההורים למלא את חובותיהם ההוריות.
במקרים שבהם אחד ההורים מתגורר בחו"ל, קביעת מזונות ילדים ואכיפתם מציבות אתגרים ייחודיים בדין הישראלי. ראשית, ניתן לנסות להגיע להסכם מזונות בהסכמה, שיאושר על ידי בית המשפט בישראל. אם זה לא אפשרי, ההורה בישראל יכול להגיש תביעת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה.
אם יש פסק דין ישראלי למזונות, ניתן לנסות לאכוף אותו בחו"ל באמצעות אמנות בינלאומיות, כמו אמנת האג לאכיפת מזונות. ישראל חתומה על אמנות עם מדינות רבות, מה שמאפשר אכיפה הדדית של פסקי דין למזונות.
במקרה של קשיים באכיפה, ההורה בישראל יכול לפנות למחלקה הבינלאומית בהנהלת בתי המשפט לסיוע. כמו כן, במצבים מסוימים, ניתן לפנות לביטוח הלאומי לקבלת דמי מזונות זמניים.
חשוב לציין שהליכים אלה עשויים להיות מורכבים ולהימשך זמן רב. לכן, מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני משפחה בינלאומיים. בנוסף, יש לקחת בחשבון את החוקים והנהלים של המדינה בה מתגורר ההורה השני, שכן אלה עשויים להשפיע על אפשרויות האכיפה.
בכל מקרה, בית המשפט בישראל ישקול את טובת הילד כשיקול מרכזי, תוך התחשבות במורכבות של המצב הבינלאומי.
