ידועים בציבור מוכרים מבחינת החוק כנשואים ביחס לרוב החובות והזכויות, אך איך נהוג לגביהם בנוגע לירושה כאשר אחד מהם הולך לעולמו? הנושא מורכב ממספר גורמים. יש לבחון דברים כמו קיום צוואה, נישואים לאחר, הולדת ילדים או הותרת בני משפחה אחרים כמו הורים, אחים ועוד. על מנת להבין את הנושא ואת הפסיקות השונות לגביו – חשוב להבין את מדרג האפשרויות בחוק.
ידועה בציבור ירושה – כל מה שצריך לדעת
ידועים בציבור הם בני זוג שמקיימים מערכת יחסים בדומה לזוגות נשואים והחליטו לא להינשא, או לחילופין אינם יכולים להינשא בארץ. מוסד הידועים בציבור נותן מענה חלופי לנישואים אזרחיים שלא קיימים בארץ, אך מוכרים על ידי הרשויות במידה והתקיימו בחו"ל. על מנת לקבל הכרה כידועים בציבור, ניתן להירשם בביטוח לאומי לאחר הגשת טפסים רלוונטיים.
כמו כן ניתן להוציא תעודה המצהירה על כך מגופים שונים כמו ארגון משפחה חדשה (המנפק תעודת זוגיות), ארגון הויה (המנפק תעודת חיים משותפים) או התנועה הרפורמית (שם ניתן להוציא תעודת חופה וזוגיות). בהנחה שאף אחד מהמסמכים הללו לא הופק, ולא נעשה רישום רשמי במוסד לביטוח לאומי, ניתן להוכיח שבני הזוג היו ידועים בציבור באמצעות התבססות על נסיבות חייהם.
כך למשל, הם חיו במשותף תחת אותה קורת גג, ניהלו מערכת יחסים בעלת אופי מחייב והזוגיות שלהם מוכרת על ידי בני המשפחה והחברים והם בעלי תכניות משותפות לעתיד. תנאים אלו עשויים להשתנות בהתאם לנסיבות, ובית המשפט בוחן את ההחלטה האם בני הזוג אכן היו ידועים בציבור תוך גמישות מסוימת.
אם כן, בני זוג ידועים בציבור הם במעמד דומה מבחינת חובות וזכויות לבני זוג נשואים מבחינות רבות. כך למשל, הם בעלי זכויות דומות מבחינת הורות ביולוגית, אימוץ ילדים וכן במקרה של פרידה – הדין לגבי המשמורת ומזונות הילדים זהה. בהמשך לכך, ברירת המחדל גם מגדירה כי ידועים בציבור יכולים לרשת האחד את השני לאחר הפטירה, באותו אופן בו זוגות נשואים יכולים לרשת זה את זו. התנאי תקף בהנחה שאין צוואה המורה אחרת.
כמו כן ישנם מספר תנאים נוספים שעל בני הזוג לעמוד בהם על מנת לרשת אחד את השני. ראשית, עליהם להוכיח כי חיו יחדיו וניהלו משק בית במשותף. שנית, בזמן מותו של בן הזוג, אף אחד מהם לא היה נשוי לאחר. התנאי השלישי הוא כאמור שאין צוואה המורה אחרת. במידה וישנה צוואה – הוראתה גוברת על ברירת המחדל.
בהנחה שכל התנאים התקיימו, מימוש הירושה יהיה בהתאם לדין של ירושה בין זוג נשוי על פי חוק הירושה (לקריאה על ירושה על פי דין). חוק זה תקף גם במקרה בו נערכה צוואה שלא כללה את כל הרכוש. במקרה זה הרכוש שלא מופיע בצוואה יחולק בין היורשים החוקיים. בהתאם לחוק הירושה, בן הזוג יורש את המיטלטלין המשותפים כמו ריהוט, רכב וכו'.
מיטלטלין אלו הם הציוד השייך למשק הבית המשותף ולא חפצים שנעשה בהם שימוש אישי של אחד מבני הזוג כמו תכשיטים. בנוסף לכך, בן הזוג רשאי לרשת לכל הפחות חצי מייתרת העיזבון, שכוללת כספים, נדל"ן ועוד.
אם למוריש יש ילדים, נכדים או הורים – החלק של בן הזוג בעיזבון יעמוד על מחצית. המחצית השנייה תתחלק בין הילדים באופן שווה. יש לשים לב שמדובר במחצית מהעיזבון של המנוח, ולא במחצית של כלל השווי. כך למשל, אם מדברים על דירה שהייתה בבעלות של שני בני הזוג – העיזבון של בן הזוג שנפטר כולל מחצית מהדירה.
המחצית הזו מתחלקת כך שחצי ממנה (שהיא רבע משווי הדירה) עובר לבת הזוג, והשאר- מתחלק בין שאר היורשים. במקרה שבו לא היו ילדים, נחלק העיזבון באופן שווה בין בן הזוג ובין הורי הנפטר. במידה ולנפטר אין הורים שנשארו אחריו, עזבונו יחולק כך ששני שליש ממנו ילך לבן הזוג ושליש בין אחיו באופן שווה. אם לנפטר אין הורים או הורי הורים, צאצאים כמו ילדים, או נכדים, או אחים או אחיינים – בן הזוג יורש את כל העיזבון. הכללים לא מבדילים בין ילד מנישואים וילד מחוץ לנישואים בהקשר לירושה.
על מנת לממש את זכות הירושה, יש להגיש לרשם הירושה בקשה לצו ירושה. את הבקשה ניתן להגיש באמצעות ייצוג של עורך דין, או לחילופין באופן עצמאי. הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרות של פתיחת הבקשה ואגרת הוצאות פרסום בעיתון.
לסיכום, בנושא הירושה, זכויותיהם של ידועים בציבור זהות לאלו של זוגות נשואים. עם זאת, במידה ובני הזוג לא מיסדו את הקשר באמצעות רישום במוסדות המדינה, או באמצעות תעודות רשמיות, יהיה על בן הזוג הנותר להוכיח את מהות הקשר ביניהם בבית המשפט לענייני משפחה. לעיתים, יהיה עליהם לחשוף פרטים אינטימיים על מערכת היחסים ביניהם ואורח חייהם.
על מנת להימנע מכך, מומלץ להגדיר את היחסים בהסכמים המוכרים מבחינה משפטית, או לחילופין לדאוג לכתיבת צוואה מפורטת עד כמה שניתן ולוודא שקיבלה תוקף משפטי. על כל פנים, בעת מימוש של ירושה בין ידועים בציבור, רצוי לעשות זאת בליווי של עו"ד מומחה לידועים בציבור, על מנת שיסייע לכם למצות את זכויותיכם, מתוך היכרות עם המערכת ועם פסיקות קודמות של בית המשפט.
