- פתיחת תיק גירושים - בשורה התחתונה
- פתיחת תיק גירושים היא השלב הראשון בתהליך סיום הנישואין, וניתן לבצע זאת בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.
- ההליך כולל הגשת בקשה מסודרת, שבה מפורטים עילות הגירושים, הנושאים לדיון, ודרישות כמו משמורת, מזונות וחלוקת רכוש.
- בחירה בערכאה המשפטית הנכונה משפיעה על ניהול התהליך, ולכן חשוב להבין את היתרונות והחסרונות של כל ערכאה.
- ליווי עורך דין מומחה מבטיח ייצוג מקצועי, שמגן על זכויותיכם ומסייע לעבור את ההליך בצורה יעילה ומכבדת.
הצעד הרשמי הראשון בתהליך הגירושים הוא הגשת בקשה ליישוב סכסוך בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין דתי (רבני, שרעי וכו').
צעד זה מהווה מעבר מהשלב האינטימי של החלטה בין שני בני זוג שמחליטים להיפרד אל השלב הרשמי שיסדיר בסופו של דבר את הפירוד ויגדיר אותו כגירושים. אז מה צריך לעשות כדי להתחיל בהליך גירושים עד להשגת הגט הנכסף? במאמר זה אספנו עבורכם את כל מה שאתם צריכים לדעת.
פתיחת תיק גירושים – תקציר
פתיחת תיק גירושים הוא הליך שמורכב מכמה שלבים. חשוב לדעת שבמדינת ישראל אפשר לנהל את תהליך הגירושים בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין רבני, שיש לו סמכות מקבילה לזו של בית המשפט. ישנם הבדלים באופן ניהול המשפט בכל אחת מהערכאות משום שבית הדין הרבני מסתמך על ההלכה, ואילו בית המשפט לענייני משפחה מסתמך על חוקי המדינה.
- השלב הראשון בתהליך המשפטי הוא הגשת בקשה ליישוב סכסוך. ניתן להגיש את הבקשה ליישוב סכסוך בכל אחת מהערכאות בלי קשר היכן תרצו שימשיך התהליך. כך לדוגמא, ניתן להגיש את הבקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני ואת התביעה עצמה לגירושים להגיש לבית המשפט לענייני משפחה, ולהיפך. רק כחודשיים לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך תוכלו להגיש תביעה נגד הצד השני.
- בבית משפט לענייני משפחה תצטרכו להגיש תביעה נפרדת לכל נושא שתרצו לדון בו – ענייני הרכוש, המשמורת וזמני הראייה, והמזונות.
- בבית דין הרבני, פתיחת תיק הגירושים תכלול דיון בעניינים אלה יחד. גם אם התיק התנהל בבית משפט לענייני משפחה, בסופו של התהליך תצטרכו לפתוח תיק גירושים בבית הדין הרבני לצורך קבלת הגט.
אם יש בידכם הסכם או החלטת בית משפט בנושאים הנלווים לגירושים, ההליך לקראת הגט יהיה מהיר וקצר.
שיקולים מרכזיים שיש להכיר לפני פתיחת תיק גירושין
ההחלטה להיפרד אף פעם לא באה בקלות. הפרידה יכולה להשפיע על היבטים שונים בחיים ולא רק על חיי הזוגיות ולכן, לפני פתיחת תיק גירושין ישנם מספר שיקולים שיש להביא בחשבון וזאת כדי להבטיח תהליך שיתנהל בצורה המיטבית.
- בחירת ערכאה משפטית: אחת ההחלטות המשמעותיות שישפיעו על הליך הפרידה ועל ההחלטות שיתקבלו היא איפה לפתוח את תיק הגירושין. האפשרויות הן בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. במקום בו יפתח התיק הוא ימשיך להתנהל כשהבחירה תשפיע על אופי הדיונים, הקצב שלהם ואופן קבלת ההחלטות. בהמשך נפרט על כך לעומק.
- הסכמה או מחלוקת: קל יותר לנהל תהליך גירושין כשיש הסכמות בין הצדדים, אך באופן טבעי פעמים רבות הסיבה לפרידה היא אי הסכמה ולכן אם שני בני הזוג מעוניינים בפרידה כדאי לנסות להגיע להסכמות יחדיו. כאן חשוב לציין כי אין לחתום על אף מסמך ללא קבלת ייעוץ מתאים, אך אם ישנה אפשרות לשוחח על הפרידה ולתאם ציפיות כדאי מאד לעשות זאת. הדבר משמעותי במיוחד אם התהליך מתקיים בבית משפט לענייני משפחה אשר נוטה לפעול למען הוגנות ושמירה על זכויות הילדים והרכוש.
- הבנת ההשלכות הכלכליות : תהליך הגירושין כרוך בעלויות שונות ובתוך כך עמלות פתיחת תיק, שכר טרחת עורך דין וכמובן השלכות כלכליות הקשורות לפרידה. כדאי מאד להבין את ההשלכות הכלכליות שיכולות להיות בעתיד הקצר והארוך ואת ההשלכות של ההחלטות והפעולות השונות. אם יש צורך בגישור וייעוץ מקצועי, רצוי לעשות זאת במטרה להגיע להסכם שיטיב עם שני הצדדים.
- ראיית טובת הילדים: במקרה שישנם ילדים משותפים (ואפילו ילדים שאינם משותפים אך שמרגישים כתא משפחתי אחד), חשוב להתמקד בצרכים שלהם ולהבין איך ניתן להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורם. לרוב, בית המשפט לענייני משפחה נוטה להתמקד יותר בטובת הילדים הקטינים ולכן ישנם מקרים בו הוא יהיה הגורם המתאים יותר לדיון בענייני משמורת וזמני שהות. רצוי להתייעץ איתנו כדי להבין את ההשלכות של בחירת מקום פתיחת תיק הגירושין על הילדים.
- נוחות אישית: תהליך הגירושין יכול להיות מורכב, מלחיץ ולהעלות רגשות רבים כמו גם להפעיל לחץ כלכלי. כדאי לחשוב מבעוד מועד מהן הפעולות שיכולות להקל על התהליך, איזו תמיכה יכולה לסייע (בנוסף לליווי משפטי) ולבחון מהי הערכאה המשפטית אשר תוכל לשרת טוב יותר את האסטרטגיה המשפטית להשגת התוצאה המיטבית עבורך.
היכן פותחים תיק גירושים?
אחת השאלות הראשונות שזוג מסוכסך נתקל בהן היא, איפה כדאי לנהל את תיק הגירושים? ובכן, פתיחת הליך גירושים רשמי יחייב אתכם קודם כל לפתוח תיק גירושים בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין רבני.
חשוב לדעת שעל פי החוק במדינת ישראל, יהודים חייבים את בית הדין הרבני כדי לקבל גט. אבל תהליך גירושים כולל הרבה תהליכים חוץ מאשר הגט עצמו, ובכל העניינים האחרים הקשורים לגירושים, כמו למשל משמורת ילדים, מזונות וחלוקת רכוש, אפשר לדון בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין רבני, וזאת לפי בחירתכם.
מה המשמעות של פתיחת תיק גירושים בבית משפט לענייני משפחה?
זוהי למעשה פתיחת תיק בנושאים הנלווים למתן הגט, שיאפשרו להגיע להסכם בין הצדדים בהסכמה או על פי החלטת בית משפט. לאחר שיהיו החלטות בכל הנושאים השונים, בני הזוג לשעבר ימשיכו לפתיחת תיק גירושים בבית דין רבני, לצורך קבלת הגט.
אם הבקשה לגירושים בבית הדין הרבני תהיה בהסכמה ובמשותף – הזוג יקבל את הגט במהירות ובקלות. אם אין הסכמה בין הצדדים, ואם אין תיק שמתנהל בבית משפט לענייני משפחה, אפשר לפתוח בבית דין רבני תיק גירושים שכולל גם דיון בכל נושאי הגירושים, תביעת הרכוש, המזונות וזמני השהות וכולי.
עשוי לעניין אתכם | מתי לא משלמים מזונות >>
ישוב סכסוך
שלב חשוב שלמעשה מגיע עוד לפני פתיחת תיק הגירושים הוא הגשת בקשה ליישוב סכסוך. בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה ה'תשע"ה-2014, לפני שאפשר לפתוח תביעה בסכסוכי משפחה יש צורך לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני עם בקשה ליישוב סכסוך.
הגשת הבקשה כרוכה בעמלה סמלית, שלאחריה הצדדים יוזמנו לשיחה במרכז הסיוע המכונה שיחת מהו"ת – מידע, הערכה ותיאום. בשיחה משתתפים עובד או עובדת סוציאלית ובני הזוג, וההתייצבות בה היא חובה.
אין אפשרות להכניס לפגישה הראשונה עורכי דין, מגשרים או קרובי משפחה. השיחה אינה מתועדת ולא ניתן להשתמש במה שיעלה בפגישה בבית המשפט. מטרת תהליך יישוב הסכסוך היא לנסות למנוע את ההתדיינות המשפטית ולהביא להסכמה בין הצדדים ולהסכם פשרה ביניהם מרצון.
לפי הצורך יחידת הסיוע רשאית לזמן את הצדדים לפגישות נוספות, עד ארבעה מפגשים, ועל הצדדים חלה חובה להגיע לכל אחת מהפגישות. במהלך הזמן הזה הצדדים אינם יכולים להגיש תביעה, אך במקרה הצורך ניתן להגיש בקשות דחופות.
מה קורה אחרי הניסיונות ליישוב הסכסוך?
אם הצדדים מגיעים להסכמה, הם חותמים על טופס שבו הם מודיעים ליחידת הסיוע שהם מסיימים את הסכסוך בהסכמה. יחידת הסיוע תמליץ להם על דרך להמשיך את התהליך – למשל בעזרת מגשר או עורך דין לגירושים – והתהליך ימשך ללא תביעות ומתוך הסכמה כשבסופו נותר רק לגשת לבית דין רבני ולפתוח תיק גירושים לצורך קבלת הגט, הליך עליו נפרט בהמשך.
אם אין הסכמה בין הצדדים, הם יודיעו על כך ליחידת הסיוע ויחתמו על טופס. חשוב לדעת שאין זה משנה מי מהצדדים התעקש ומי ויתר, או למה לא הושגה הסכמה. מה שקורה בפגישות המהו"ת נשאר ביניכם ולא יכול לשמש בבית משפט.
על כל פנים, פגישות המהו"ת הן חובה ואי אפשר להגיש תביעה או לפתוח תיק גירושים לפני שעוברים בין 60 ל-75 יום מיום הגשת הבקשה לישוב סכסוך. כמו כן, אם אחד הצדדים לא הגיע לפגישות המהו"ת – הוא לא יוכל להגיש תביעה בעצמו.
עלות פתיחת תיק גירושים
בפתיחת תיק גירושים יש תשלום עמלה, בין אם התיק נפתח בבית משפט לענייני משפחה ובין אם בבית הדין הרבני. מדובר על סדר גודל של מאות שקלים, בהתאם לסוג התיק שפתחתם.
למשל, ישנן עלויות שונות כשמדובר על פתיחת תיק גירושים בהסכמה, לעומת פתיחת תיקי מזונות, איזון משאבים, חלוקת רכוש והסדרי ראייה. עם זאת, לא מדובר על הבדלים גדולים והעמלות בכל מקרה מסתכמות במאות שקלים לכל תיק שנפתח.
מכיוון שהעלויות משתנות עם הזמן, אני ממליץ לכם להתעדכן ברשת לגבי העלויות העדכניות. עלות נוספת שכדאי לקחת בחשבון היא עלות עורך דין משפחה או מגשר.
בין אם הצדדים מתגרשים בהסכמה ובין אם מתוך חוסר הסכמה, כדאי להיעזר בעורך דין מומחה לגירושים לצורך ניסוח הסכם גירושים וכן לצורך ניהול ההליך. עורך דין יכול לסייע בכל תהליך פתיחת התיקים ולהדריך אתכם בשלבים השונים. עורך דין יוכל להנחות אתכם איזה תיק לפתוח בדיוק, ולייעץ לכם לאן עדיף לכם לפנות לקיום התהליך המשפטי, אם בבית דין רבני או בבית משפט לענייני משפחה.
כמה משלמים מזונות על: 2 ילדים | 3 ילדים
הליך פתיחת תיק גירושים ברבנות
כפי שציינו, כאשר זוג רוצה להתגרש הוא חייב לפתוח תיק גירושים ברבנות כדי לקבל גט. גם אם הליך הגירושים התקיים בבית משפט לענייני משפחה, כולל תיקי המזונות, איזון המשאבים, חלוקת הרכוש והמשמורת, בסופו של דבר הזוג עדיין נשוי רשמית בהתאם להלכה.
רק גט מהרבנות יחתום את תהליך הגירושים ויהפוך אותם לתקפים באופן רשמי. לשם כך יש לפנות להליך פתיחת תיק גירושים ברבנות. הוא כולל את פתיחת תיק הגירושים במזכירות בית הדין ותשלומי עמלות, ואז בחירה בין מסלולים שונים. אם כבר יש הסכם, ופתיחת התיק נעשית בהסכמה, מדובר על הליך קצר שבו יזמנו את הזוג לבית הדין, ולאחר דיון קצר וטקס הגירושים יהיו רשמיים.
אם הצדדים רוצים לנהל את הדיון על התנאים לגירושים במסגרת בית הדין, התהליך יהיה ארוך יותר. כיוון שאופן ניהול הדיון בבית הדין הרבני שונה מניהולו בבית המשפט לענייני משפחה, כדאי לשקול היטב בהתאם למקרה הפרטי שלכם היכן הכי נכון עבורכם לקיימו.
האם עדיפה פתיחת תיק גירושים חד צדדי או ביחד בבית דין רבני?
לצורך פתיחת תיק גירושים אין צורך בהסכמה של הצדדים. גם אם רק צד אחד רוצה להתגרש, אפשר לעשות את כל התהליך. יש להתחיל בהגשת בקשה ליישוב סכסוך, ולאחר תקופה של כחודשיים ניתן להגיש תביעה בנושאי הגירושים.
עם זאת, אם ישנה הסכמה בין בני הזוג התהליך הרבה יותר קל ומהיר. אז איך פותחים תיק גירושים בהסכמה בבית דין רבני? אם הצדדים מגיעים לבית הדין עם הסכם שמקובל על שניהם, ופותחים יחד את התיק, ההליך יהיה פשוט למדי ויוכל אף להסתיים אפילו בתוך דיון אחד.
לעומת זאת, אם מדובר בהליך חד צדדי בבית הדין הרבני, הוא יכול להמשך זמן רב. אם בית הדין יתרשם שיש אפשרות לעשות מאמצים לשלום בית בין בני הזוג, ובמיוחד אם אחד הצדדים יביע רצון לשמור על הנישואים ולא יסכים לטקס מתן הגט, הליך הגירושים יכול להתארך אפילו שנים רבות. לכן תמיד עדיף להגיע לבית הדין הרבני בהסכמה ורצון משותף.
פתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני מול פתיחת תיק גירושין בבית המשפט
פתיחת תיק גירושין מתחילה בפתיחת הליך יישוב סכסוך כצעד הראשון בתהליך הרשמי של פירוק הזוגיות. הפעולה יכולה להיעשות בבית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה. ההחלטה לאן לפנות יכולה להיות משמעותית ולהשפיע על אופי התהליך וההחלטות שיתקבלו בסיומו. כל אחת מהערכאות פועלת על פי מערכת חוקים שונה כשזו משפיעה על ההתנהלות, ההחלטות שיתקבלו וגם על האווירה הכללית של התהליך עד לקבלת הגירושין בפועל.
בית דין רבני
באופן כללי אפשר להגיד כי בית הדין הרבני פועל על פי עקרונות ההלכה היהודית והוא מביא בחשבון את חוקי הדת בכל החלטה שתתקבל. ההלכה היהודית מביאה קביעות שונות בכל הקשור לחלוקת רכוש, משמורת ילדים ומזונות כשהפרשנות הדתית יכולה להקל במקרים מסוימים על ההחלטה אך במקרים אחרים להקשות עליה.
בית המשפט לענייני משפחה
בית המשפט לענייני משפחה פועל על פי חוקי המדינה כשהעקרונות המאפיינים אותו יהיו שוויון זכויות אזרחיות. ניתן לדון בכל נושא בבית המשפט כולל חלוקת רכוש, מזונות, משמורת ילדים ואחרות אך אין זה אומר שכל אלו יהיו תחת דיון אחד. ניתן להגיש תביעה נפרדת לכל נושא כשהיתרון הוא ההוגנות והחיסרון יכול להתבטא בתהליך ארוך ומורכב.
הבדלים בגישה ובתוצאה מובילים ליתרונות וחסרונות
בית הדין הרבני נוטה לפסוק על פי עקרונות ההלכה ולכן במקרים מסוימים תהיה העדפה לאחר מבני הזוג וזאת בהתאם לנסיבות שהביאו לגירושים. לעומת זאת בבית המשפט לענייני משפחה הנטייה היא לפסוק לפי עקרון השוויון וההוגנות. הבדלים בגישה מובילים לכך שבבית הדין הרבני התהליך נוטה להיות מהיר יותר מבית המשפט לענייני משפחה אך חשוב לדעת כי אם אחד מהצדדים רוצה לעכב את מתן הגט התהליך בבית הדין הרבני יכול להיות ממושך.
בית המשפט עשוי לדון בכל נושא בנפרד ולכן התהליך עשוי להיות ארוך אך הוא נוטה לראות את זכויות הצדדים ולשים במרכז את טובת הילדים. בית הדין הרבני נוטה להגיע לקביעות המתבססות על ההלכה ופחות להתחשב במחלוקות האישיות. מכאן אפשר להבין כי לכל אפשרות יש יתרונות וחסרונות וייעוץ משפטי יכול להיות לעזר בכל אחד מהתהליכים.
